נג`לא עאסי נ' ג'נאן עאסי

פסק דין

תובענה אשר הוגשה על ידי התובעת כלפי הנתבעת אשר הינה עו"ד במקצועה להשבת שכ"ט עו"ד אשר נתבע ממנה בגין טיפול בתביעות שונות.

הצדדים חלוקים ביניהם באשר לגובה שכ"ט והאם כלל יש מקום להורות על השבת סכומים כלשהם לתובעת.

רקע עובדתי:

התובעת היתה עובדת לשעבר של המועצה בפסוטה ופוטרה מעבודתה.

בעקבות הפיטורין הגישה התובעת תביעה לביטול הפיטורין בצירוף בקשה למתן צו מניעה זמני, ובמהלך הדיון שהתקיים בעניין בית הדין האזורי לעבודה בחיפה תיק עבודה 2535/99 נערך הסכם פשרה בין הצדדים לבין המועצה לפיו שילמה אחרונה לתובעת פיצויי פיטורין מוגדלים בשיעור של 180%. הערך הכספי יפורט בהמשך.

בעקבות העובדה כי הסכום אשר לגביו נחתם הסכם פשרה לא שולם במלואו על ידי המועצה נפתח תיק הוצל"פ מס' 13-05233-01-2 אשר במסגרתו נגבה על ידי הנתבעת סך של 56,523 ₪.

מסכום זה הועבר לתובעת סך של 39,526 ₪ ויתרת הסכום סך של 16,997 ₪ נגבה כשכ"ט ע"י הנתבעת.

התובעת אינה חולקת על העובדה כי הנתבעת טיפלה עבורה בעניין פיצויי הלנת שכר בגין איחור תשלום השכר על ידי המועצה, ולצורך העניין הגישה הנתבעת שתי תביעות כנגד המועצה: הראשונה ד"מ 11125/99 והשניה ד"מ 14165/99 כאשר בתביעה הראשונה ניתן פסק דין ביום 22.11.00, אשר עליו ערערה המועצה ועל הערעור ניתן פסק דין ביום 13.7.01 אשר העמיד את שיעור פיצויי הלנת השכר על 30% במקום 100%.

גם את פיצויי הלנת השכר לא שילמה המועצה, ומשכך, נפתח תיק הוצל"פ נוסף שמספרו

13-0968-00-0 אשר במסגרתו נקבע הסך של 15,251 ₪ מהם הועבר לתובעת סך של 6,820 ₪ ואילו יתרת הסכום סך של 8,431 ₪ הועבר לנתבעת.

בתביעה השניה לפיצויי הלנת שכר ד"מ 14165/99 ניתן פסק דין ביום 25.10.00 לתשלום פיצויי הלנת שכר בשיעור 30% ושוב ננקטו הליכי הוצל"פ בתיק שמספרו 13-03467-00-4 שבמסגרתו גבתה הנתבעת 13,198 ₪ שמהם הועבר לתובעת סך של 7,013 ₪ בלבד, ואילו יתרת הסכומים בסך של 6,185 ₪ נגבו על ידי הנתבעת בעצמה.

ניתוח הדיון:

עשרות רבות של פסקי דין עברו תחת ידיהם של שופטים שונים באשר לסוגיה הכאובה והיא המחלוקת לשכר אשר מגיע לעוה"ד בעבור שירות אשר נותן הוא ללקוחו.

אקדים את המאוחר ואומר, ודבריי אלה נתלים באילנות גבוהים, כי טוב היה עושה המחוקק אם לא היה משאיר את הדברים בידי תקנות כלליות בדבר שכ"ט ומחייב כי כל עסקה בין עו"ד ובין לקוח תעשה בכתב כעניין מהותי, ובכך למעשה יתכן כי מרבית הסכסוכים אשר עומדים בפני בית המשפט היו נפתרים.

תחת זאת, חדשות לבקרים, באים סכסוכים אלה לבית המשפט אשר אמור להכריע בהם.

נראה לי לאחר שבחנתי את הפסיקה העניפה בנושא, כי פסק הדין אשר ניתן להאחז בו על מנת להכריע בסוגיה נשוא המחלוקת הינו ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח (5) 20, שם נדונה הסוגיה בהרכב תלתה כאשר את פסק הדין העיקרי נתן כב' השופט א. ריבלין אב בית הדין, שם גם פירט את המרכיבים שעל בית המשפט ליטול בחשבון שעה שבפניו סכסוך בעניין שכ"ט.

אין חולק כי במקרה דנן, לא נחתם הסכם שכ"ט בין הצדדים.

מכאן ואילך המחלוקת פרושה ברוחב יריעה גדול מאוד כאשר התובעת טוענת כי נגבה ממנה סכום עתק, ואילו הנתבעת טוענת כי גבתה סכומים צנועים אשר אינם מכסים אפילו את השכר המינימאלי של לשכת עוה"ד.

ומה בפי הפסיקה: